"1917: בן-צבי ובן-גוריון מפרסמים בארה"ב ספר ובו נאמר, כי "עקבה תהיה חלק מארץ-ישראל ותחובר במסילת ברזל לירושלים ובאר-שבע. כתוצאה מכך עקבה תהיה נמל ומרכז מסחרי, שישרת את הסחר עם האוקיינוס ההודי"
"1918: חיים ויצמן מבקר בעקבה במסגרת מאמציו להכליל אותה במסגרת "הבית הלאומי" היהודי, אולם, צ'רצ'יל מוסר אותה לאמירות עבר הירדן שהקים. החוף המערבי, השומם, ללא מקורות מים מתוקים, נשאר במסגרת הבינלאומית"
"1934: בן-גוריו מבקר באום-רשרש. במכתב לשופט היהודי האמריקאי ברנדייס, הוא מציע שאילת בהיות אלטרנטיבה לתעלת סואץ והשער לאסיה של המדינה היהודית – תיושב במהירות על-ידי 50-100 יהודים, שיחיו מחקלאות ודייג ויקיימו קשר אווירי עם הצפון. ברנדייס הציע 100,000 דולר לפיתוח מיידי של המקום"
"1944: יגאל אלון מציע דרך לכיבוש אילת. חטיבת גולני תנוע מצד מזרח ותשמש פתיון גלוי ללגיון, חטיבת הנגב תנוע בחשאי לאורך צירים מערביים מוסתרים לכיוון אילת"
" הושלם כיבוש אילת כמעט ללא יריות ועם התנגשויות מעטות בלבד עם הכוחות הירדניים"
"דגל הדיו" הוא דגל מאולתר העשוי מפיסת בד שעליה צוירו בדיו כחול שני פסים ומגן דוד, והונף עם סיום כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (היום אילת), במסגרת מבצע עובדה ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, ע"י לוחם פלמ"ח צעיר בשם אברהם אדן (שהיה אח"כ בצה"ל, האלוף "ברן").
הנפת הדגל וכיבוש אום רשרש, מציינים את סיומה של מלחמת העצמאות.
תמונת הנפת הדגל התפרסמה והפכה לסמל הלחימה והניצחון הישראלים מול כוחות ערב הגדולים.
(מתוך אתר "אילת עירי")